בשבוע שעבר האזנתי להרצאת טד (TED) שהחזירה אותי כמה שנים אחורה.
למי שלא מכיר, TED זה מוסד שהביא לעולם פלטפורמת הרצאות קצרות של מומחים מכל רחבי העולם בתחומי ידע שונים. לכל מרצה יש מספר דקות מוגבל על הבמה והוא מחוייב להציג נושא מרכזי אחד בהרצאה שלו.
רוב ההרצאות נעות בין 7 ל-15 דקות ואני מאוד ממליץ על הפלטפורמה הזו.. אפשר למצוא אפליקציה שלה בחנויות של אנדרואיד ואפל ואפשר פשוט לחפש בגוגל TED. אבל זה לא הסיפור שבגללו אני כותב לך.
עלה שם משהו באחת ההרצאות, שמיד החזיר אותי לאחור כמה שנים, לתפקיד כפראמדיק במד"א.
אני חושב שהחלק החשוב ביותר בעבודת הפראמדיק הוא לזהות מה קורה בזירה שאליה אתה מגיע תוך מקסימום 30 שניות. זה הכל!
יש לך 30 שניות, תזהה את הבעיה, תבין מהסביבה ומהתשאול הראשוני מה חומרת הבעיה ותתחיל לפעול תוך כדי זה.
בהגעה למטופל בודד, זו לא ממש בעיה, המוח עובד די על אוטומט ומחפש רמזים על מטופל ובסביבתו.
אבל, כשיש אירוע עם הרבה אנשים, המוח מחליט אם אני נכנס עכשיו ללחץ מטורף או שאני במצב מוכן. Ready Mode.
אר"ן - אירוע רב נפגעים, הוא אירוע שטורף את הקלפים. הוא משנה לחלוטין את שיטת הפעולה של הפראמדיק ומחייב אותו לפעול בניגוד לאינסטינקט.
כי באר"ן, בשונה מאירוע רגיל, כל התעכבות על פצוע אחד תפגע בהכרח בפצוע אחר. לכן, נדרשים סט כלים וידע מאוד מסודרים שנכנסים אל תוך תורת עבודה מאוד מסודרת.
החלק הכי חשוב באירוע מסוג כזה הוא המיון הראשוני
במיון הזה עושים חלוקה לפי דחיפות. חלוקה חסרת רחמים. עוברים אחד אחד ומקטלגים לפי:
אדום - קריטי
צהוב - רציני אבל יציב
ירוק - לא קריטי
את החלוקה עושים על ידי בדיקה מהירה ותיוג על גבי תג מיוחד, ככה גם המטפל הבא יראה בדיוק מה הייתה האבחנה הראשונית וידע להתאים את הטיפול.
למה אני בכלל מספר לכם את כל זה?
כשהקשבתי להרצאה הזו, ראיתי את הדמיון הכמעט בלתי ניתן להפרדה בין מצב לחץ כמו אירוע רב נפגעים לבין לחץ שנובע מקושי כלכלי.
גם כשיש לחץ כלכלי, יש המון המון דברים שצריך מיידית (תוך 30 שניות) לקטלג, לסווג ולהחליט מה עושים איתם.
מיד הבנתי שאם יהיה לכם את הפרוטוקול הזה, פרוטוקול לאירוע לחץ כלכלי, זה יוכל לתת לכם בהירות ולכוון אתכם למה שצריך לעשות בזמן שיש קושי כלכלי.
השלב הראשון - מיון ראשוני!
עושים חלוקה של גורמי הלחץ, מזהים מה גורם לכך שכרגע אין התאמה בין ההוצאות להכנסות ומתחילים להגדיר במה מטפלים קודם.
הדחיפות, אותה הדחיפות:
אדום - קריטי: אלו דברים שאני באופן מיידי צריך לעשות כדי למנוע הידרדרות. זה יכול להיות למשל סיכום כלכלי של החודשים האחרונים. להבין את התמונה, להבהיר אותה ולראות בבירור מה הגורמים לכך שאני בגירעון.
צהוב - רציני אבל יציב: אלו יכולים להיות דברים כמו העלאת רמת ההכנסה. כן, זה יועיל בטווח הארוך אבל זה לא משהו שאני יכול לבצע באופן מיידי.
ירוק - רעשי רקע: כאן בא הכלל הבא - דווקא באירועי לחץ כלכליים, אפשר להתבלבל בין הדברים הקריטיים לדברים הלא דחופים בגלל הרעש שהם מייצרים. זה יכול להיות המלצות של בני משפחה על מה לעשות או לא לעשות, זה יכול להיות סוג הוצאה מסויים שכבר הרבה זמן רציתם להעיף (לדוגמה: מנוי פיס) אבל נמנעתם מלעשות את זה, כל הדברים שעושים רעש, הצועקים, הם כנראה ירוקים, חפשו את מה ששקט.
זכרו שאת המיון הזה אתם עושים ללא רחמים!
וזה אומר, שיש דברים שאתם תסתכלו עליהם ומאוד תרצו לשנות אותם, אבל הם לא ברי שינוי. הם יקבלו את הסימון השחור. הסימון השחור הוא לדברים שלמרבה הצער צריך לוותר עליהם מראש או להשלים איתם ולפעול מתוך ההשלמה הזו.
זה פשוט.
אם תנסו לעשות את הכל ולטפל בהכל, לא תצליחו לטפל באדומים שלכם. והם, הכי צריכים את העבודה שלכם עכשיו.
שלב 2 - התכוננו וצפו לאירוע לחץ כלכלי.
אם לא היום, מחר. אם לא מחר, מחרתיים. אם לא מחרתיים בעוד שבוע וכן הלאה.
מתישהו, בלי מודעות כלכלית חזקה, בלי סדר ושליטה בכל הדברים שקשורים להתנהלות הכלכלית שלכם ובלי תקציב מוגדר עוקבים אחריו ומיישמים אותו,
זה יגיע.
אז,
1. תכננו מראש מה עושים אם...
2. תיצרו תהליכים אוטומטיים לכל דבר שאתם עלולים לשכוח.
3. תכינו מראש תגובה למצב שאליו אתם מתכוננים.
איך משלבים את זה? הנה דוגמה:
1. אם בחודש הבא תהיה חריגה מהמסגרת, לא יכבדו לנו את כרטיס האשראי. 2. לכן, אני אשים לי תזכורת בטלפון ל-3 לחודש, כדי לבדוק את מצב החשבון. 3. אם אצטרך, אבקש שיתנו לי אישור לחריגה כמה ימים לפני שהיא מתרחשת או שאני אבקש מקדמה של סכום החריגה במשכורת. ככה אני אוכל להתמודד עם הבעיה הזו ויכבדו את החיוב.
שלב 3 - צאו מעצמכם ותתנתקו מהרגשות
בקורס הפראמדיקים שעשיתי היה מדריך אחד שלימד אותי כלל חשוב. לא רק לאירועים רפואיים, אלא לחיים!
בכל פעם שהיינו נתקעים בתרגולים, שוכחים את המינון, את הפרוטוקול, לא מבינים איך לחבר את כל הנקודות של התרחיש, הוא היה עוצר אותנו, מקים אותנו, ואומר לנו להסתכל על הכל מלמעלה. כשעמדנו, הוא היה מחזיר אותנו לכל השלבים בתרחיש.
וכן הלאה..
ככה היינו עושים סדר בראש ומבינים אם דילגנו או פספסנו משהו לאורך הדרך וחוזרים לטפל בו.
עשרות אם לא מאות פעמים השתמשתי בטכניקה הזו באירועי אמת וגם בעיקר בחיים הכלכליים שלי ושל המתאמנים שלי.
אז, תצאו מעצמכם, סתכלו מלמעלה בצורה קרה, נטולת רגשות, עברו על הכל לפי סדר וחפשו על מה דילגתם או את מה שכחתם.
והכי הכי חשוב.
עשו הכל, את כל הפרוטוקול הזה, בחמלה ואכפתיות!
קל מאוד לאבד את עצמנו בתוך לחץ כלכלי, לריב, להאשים, לצעוק.
תהיו סלחנים זה לזו, תפעלו מתוך אכפתיות למשפחה שלכם, לבן או בת הזוג שלכם, לילדים שלכם. הם איתכם באותו המצב ורוצים לעצור את הלחץ לא פחות מכם. תזכרו את זה.